זהו
בדרך לשדה התעופה
עוד לילה נטול שינה
אתמול בצהריים הגענו למזיבוז הקסומה….לרבי ישראל הבעל שם טוב הקדוש….פה דווקא הייתי כמה פעמים אבל הפעם משהו נסגר….קפוא…נכנסת לציון. מתפללת מנחה .בצד של הנשים עמוס בצד הגברים דחוס ואצלי בלב אווורירי…חסר חיות…
דווקא פה?
סיימתי תפילה ויצאתי קצת נסענו למעין הקדוש של הבעל שם טוב….נקודת תירות מצועצעת…..הכל מסודר יפה…מעוצב כמו פעם….חוץ מחיוך קטן לא יוצא ממני שום דבר חיובי…קבוצת ילדים גויים מסתערים….רוצים לפרוט כסף? אולי יש לך סיגריה שואל ילד כבן 8….עוף מפה אני מסננת…לכי את הוא אומר בעברית רהוטה זה הבית שלי…לכי מפה.
אאאאאאא עד כאן.
אני מביטה לו עמוק בעיניים ואומרת בבטחון זה הבית שלי אתה תלך. שלי את תלכי. שלי אתה תלך אני מתעקשת ויורקת אש….אצל רבי ישראל הבעל שם  טוב זה הבית שלי אני מתעקשת במחשבה…..הילדון קולט שאני רצינית ושואל רוצה לפרוט כסף?
כמה פעמים הגוי שבתוכי בתוך הלב  מספר לי שהוא בעל הבית שלי הכעס….העצב….היאוש…..פתאום הבנתי מה העבודה הנדרשת בחודש אלול……לא תעניות וסיגופים…לא בכי היסטרי…  תשובה אמיתית בלב זה החלטה תקיפה שזה הבית שלי ואתה תעוף….אני מפרנסת את הכעס שלי אני יכולה להעיף אותו ממני.
תוקף. אומץ. נחישות
זה מה שאני רוצה לבקש מהצדיק….
חוזרות למלון , ארוחת ערב….היחצנית שלי מסתובבת בחדר אוכל ומגלה לכל הנשים….הבת שלי מנחה במכון אית"ן….אחרי האוכל היא תמסור שיעור תבואו…..
ואני …. כאב בטן מפרק….אולי הדג  היה מקולקל….אולי הקדושה פה מתחילה להשפיע…..
מוותרת על הזכות….. ומדדה בלי כח לציון הקדוש….. …בבטן להבות אש ותמרות עשן….מנסה לקרוא תניא….. כולן מסביב קוראות תהילים……אני צריכה מינון יותר חזק ללב- תניא……
בצד הגברי קבוצת חסידים קוראת תהילים אחד אומר משפט וכולם אחריו…שאגות…הבת שלי אוטמת אוזניים…אמא זה כל כך חזק…מפחיד….
אני מסבירה בלחש…ממי הם גורי אריות שבאו למלך האריות…קצת סבלנות.. האמת הקירות רעדו…בטח ככה זה נשמע תהילים בגן עדן אני חושבת….כל מילה מפרקת את לשד העצמות….
ואז מופיעות 2  בחורות מקסימות , איפה בדיוק השיעור הן שואלות????
ליד הבעל שם טוב הקדוש לא מנומס להתחמק…. צועדת איתן ללובי….מצטרפות נשים….התוועדות חמה הן צמאות לשמוע הכל על הבעל שם טוב, על האדמור הזקן, חי אלול…ומה זה תניא?
תניא….אני נשרפת….מתחילות ללמוד פרק לב בתניא. הלב. על אהבת ישראל אמיתית….
פתאום מופיע חסיד ואומר : את העברת שיעור בחסידות בשבת בהאדיטש? היה מקסים….
מאיפה הוא שמע? ישבנו רק נשים בחדר אוכל…
חסידות מפעפעת….חודרת לכל מקום….מכה גלים….
היופי והפאר בחסידות בכלל ובתניא בפרט שזה משנה את האדם. כשאני מדברת על התניא משהו בי מתרומם….זו לא אני שמדברת…לא יכול להיות.
החסידות נתנה לנו אפליקציה להיות נחל נובע….
אם כל הנשים היו לומדות תניא…העולם היה בוער….לנשים יש כח לרומם את המציאות….התניא מראה איך.
ממשיכות עוד להתוועד…הבת שלי מתחננת קצת לישון… היא ישנה בקושי שעתים שלוש ביממה שלמה….
אני מלווה אותה לחדר….אבל הלב דורש ללכת לאוהל….קצת….אני מצמידה אותה לאמא שלי ונמלטת….
שקט פה. ממשיכה לקרוא תניא….בשביל הנשמה…
ואז מופיעה בחורונת מתוקה…מה את קוראת….תניא…..אולי תלמדי אותי משהו….
מוזר. תניא זה ספר יסוד בחסידות. וחוץ מהעתק שהבאתי מתנה ( ועוד אחד שמצאתי בסוף הלילה) אין תניא באוהל….
מתחילות ללמוד יחד. פרק לב. אני מסבירה בעדינות ועל קצה המזלג והיא לא מוותרת עוד…
אני מסתכלת על הציון הקדוש של הבעל שם טוב ורועדת….רבי ישראל הבעל שם טוב….אתה רואה לאן הגיעה החסידות??? אתה יודע שיש מכון אית"ן בעולם….העצמה רגשית לפי התניא. תניא זה לא רק ספר קדוש….זה תורת חיים….זה אינפוזיה של קודש לנשמה….בנות היום לא מסתפקות בלימוד חוויתי….הן דורשות להגיע לעצם.  למשכיל לאיתן….לפנימיות הנשמה….רבי….אנחנו דור מצוין, שרוצה להרגיש באמת….נמאס מתחליפים זולים…מעצות מעשיות.. תעשי ככה וככה….רוצות לשתות ישר מהמעין… בלי תיווך….
עוד בנות מצטרפות….ההתוועדות ממשיכה….ניגון לחמם את הלב.. עוד סיפור.. עד 2וחצי לפנות בוקר.. .מודה התעייפתי…
מחליפות טלפונים…הן רוצות עוד תניא בארץ
ואני מאושרת….
התחברתי
סוף סוף הלב ער. חזק. מאושרת
להתחבר חזק לבעל שם טוב באמת זה רק באמצעות נתינה לאחר…. רק כשאני מעיזה להוציא החוצה איזה מעין….כולי שלו.
3 לפנות בוקר יוצאות לברדיטשוב, אחרי 4 כוסות קפה שחור חזק העייפות נופלת…..הרכב שלנו מחליט ללמד אותנו איך הרגישו חסידים שנסעו לרבי על עגלה עם סוסים….קפיצות בלי סוף היה נדמה שהרכב מתנדנד 180 מעלות מצד לצד…לרבי ישראל הבעל שם טוב היתה קפיצת הדרך ( כשיצא ליעד אפילו רחוק הגיע מיד) ולנו יש קפיצות הדרך….נו נסיעה בקדושה אמיתית….לא ממש מצליחה להרדם…לא מצליחה להשאר ערה….למה חייב טלטולים בדרך? למה אי אפשר להתקדם מיעד ליעד בקלות? נזכרתי בשיעור שפעם הרבנית חני מסרה באתר ואמרה שכשמטפסים על רכס הרים אי אפשר לדלג מפסגה לפסגה חייבים גם לרדת לעמק….ירידות, טלטולים, קפיצות הם אלה שנותנים פעימה לחיים שלנו. כמו תנועת הלב…כיווץ …הרחבה….כיווץ….
עכשו הכיווץ….ברדיטשוב, הרב לוי יצחק סנגורם הגדול של ישראל בשמיים.
אוהל פשוט בתוך בית עלמין עתיק שחלק מהמצבות מנופצות….
מחפשת במדפים ואין ספר תניא….
מוזר אבל רב לויק ובעל התניא היו אוהבים ומחותנים ( נכד ונכדה שלהם התחתנו בחתונה האגדית בזלובין… הסיפור החסידי האהוב עלי ביותר….) מוציאה ספרון קטנטן מהתיק ( איך שכחתי להביא עוד עותק מפסטיבל בלבן לכאן?? חייבת לחזור שוב בהקדם….) קוראת קצת עד שיוצאות לי העיניים…האותיות קטנטנות ואני עייפה מהדרך…כולי חבולה מהקפיצות…מה כבר רציתי…רק קצת להתפלל
נגשת למצבה הקדושה מתכופפת מחבקת חזק חזק חזק ולוחשת: רב לויק, נכון גם אתה אוהב תניא? ראיתי שאין פה…ישלי בתיק אחד ישן קטנטן ורוד….אני מאוד אוהבת אותו הוא תמיד איתי בתיק…אבל אני בדרך לארץ ויש לי עוד בבית…אני מוסרת לך אותו במתנה….אני יודעת שתהנה….תניא זה סם החיים לכולם….ענקי הענקים ופשוטי הפשוטים…בדיוק כמו בפרשת השבוע ניצבים : " אתם ניצבים היום כולכם לפני יהוה אלוהיכם ראשי שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל. טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחוטב עציך עד שואב מימך" .
בהקדמת הספר כותב האדמו"ר הזקן שיש בספר את כל התשובות לכל השאלות האפשריות לכל אחד שמחפש.
מי שלא מוצא תשובה סימן שהוא לא באמת
יודע מה השאלה אצלו בלב…צריך לחפש עמוק מה אני רוצה, מחפשת , מבקשת …התשובה מוכנה בתניא.
רב לוי יצחק מברדיטשוב בבקשה תזמין אותי לכאן שוב. אני כל כך רוצה למלא את המדפים פה בתניא… אני מעיזה להרים את הפרוכת מעל הציון הקדוש….מכניסה את הספרון לאמצע המצבה ומכסה באהבה רבה שלא יפול…שלא יגלו…..
נוסעות לשדה התעופה…מנסה לסכם. מה היה בחי אלול תשעז?
מה הבנתי?
מה לקחתי הביתה?
הרבי אומר שחי אלול נותן חיות בחודש אלול לעבודת התשובה….חיות לשנה טובה ומתוקה…
אני הבנתי שחיות זה מצב דינמי….לדעת שכל דבר יכול להשתנות, הדרך בעבודת ה' האמיתית איננה רק עליות ואורות, היא גם נכונות לפגוש אדמה בוצית אפורה ודביקה, לראות מלכים אמיתיים אבל גם להתחכך בפשוטי העם…להיות חלק מהכל….
לדעת שכדי להרגיש את עצם הנשמה, המשכיל לאיתן, היחידה שבנפש אני צריכה להסכים לעבוד קשה…על עצמי….לדייק עם עצמי. להיות שם באמת. להסכים להפרד קצת
להודות על הזכות להיות בקודש פנימה ולשמור את כל הזכרונות חיים. לא לשכוח.
האדיטש, מזיבוז, אניפולי, ברדיטשוב זה לא עירות חסידיות של פעם לפני 200שנה.
זה נקודות חיבור אצלי בנפש.
זה מכונות הנשמה בטיפול נמרץ.
אבל כולם יודעים שחיים אמיתים זה לא בטיפול נמרץ מחוברת למכשירים….חיים בריאים זה לדעת לנשום לבד…לנשוף ולשאוף בכוחות עצמי….טיפול נמרץ עוזר אבל זה לא היעד.
עשה כאן ארץ ישראל תובע הרבי.
שאזכה ליישם את האורות המדהימים האלה בלי לפחד….האפליקציה של חי אלול הותקנה אצלי בנשמה…רק לפתוח ולהתחבר.

מנחה בשיטת אית"ן, בעלת תואר ראשון במדעי ההתנהגות וקרימינולוגיה,מנחת קבוצות, מתמחה בהעצמה לילדים. אמא ל 3 בנות, גרה במושב משמרת. לכתבות נוספות של לירז כנסו למדור פרשת השבוע שבאתר.

שינוי גודל גופנים
ניגודיות