ב"ה

עם ישראל חגג השבוע את יום העצמאות למדינה וזאת הזדמנות בשבילינו להבין מה זאת עצמאות ובעיקר עצמאות רגשית.

מה זה בן אדם עצמאי רגשית? מה זה בכלל המושג "עצמאות רגשית"? בדרך כלל אנחנו חושבים שבן אדם שמח זה בן אדם שקורים לו דברים שמחים, בן אדם מאושר זה בנאדם שהחיים מחייכים אליו, הוא מצליח והכל הולך לו יפה וטוב; בן אדם עצבני זה בגלל שאנשים סביבו מעצבנים אותו.

יתכן ואין לנו מושג שהחיים זה משהו אחד, אנחנו זה משהו אחר ורגשות זה עוד עניין עצמאי בפני עצמו. זה בעצם התלת ממד שאנחנו לומדים ב"איתן".

הטעות שהסיטרא אחרא מכניסה אותנו אליה היא, שהרגשות והעובדות שזורים אחד בשני ובעצם הם דבר אחד, או שהרגשות ואנחנו שזורים ביחד ואנחנו בעצם דבר אחד. לדוגמא, אם אישה אומרת "אני חסרת ביטחון" בעצם היא חיברה בין  האני שזה הנפש האלוקית באמת והחוסר ביטחון שהוא רגש שלילי. נפש אלוקית לא יכולה להיות חסרת ביטחון כי היא חלק אלוקה ממעל ממש אז בעצם בשפה המדויקת צריך לומר "החוסר בטחון מפריע לי להיות מי שאני" או ניקח את זה במציאות שאומרים למשל "איזה סיפור עצוב", או "זה מצב מאוד מתסכל", גם כאן יש טעות בתפיסה הרגשית: המצב הוא מצב! קורה מה שצריך לקרות בצורה מדויקת מבחינת הקדוש ברוך הוא והתסכול מפריע לי לראות שזה הכי טוב בשבילי או מה שקורה כרגע זה בדיוק מה שצריך לקרות והעצב מספר לי שזה מאוד לא טוב וזה נגדי. זאת אומרת שהרגשות כביכול נדבקים אל המציאות או נדבקים אלינו ואנחנו קולטים את עצמינו או את המציאות ככאלה.

מה זאת עצמאות רגשית? עצמאות רגשית זאת היכולת לראות את הרגשות ככח בפני עצמו ואני משתמש ברגש לפי איך שאני החלטתי זאת אומרת שהרגש לא נדבק אליי או לא יוזם קשר איתי אלא אני מחליט באיזה רגש אני אשתמש בכל סיטואציה, ההמלצה היא להשתמש רק ברגשות חיוביים כי הם אלו שיקדמו אותנו אל המטרה ויחזירו אותנו לעצמנו.

כשנולדנו קיבלנו "מתנה" כמה רגשות שליליים שכביכול יעזרו לנו בחיים וילוו אותנו. בגיל הבר מצווה /בת מצווה אנחנו כביכול פוקחים את העיניים, מקבלים נפש אלוקית, מקבלים אלטרנטיבה ל"שירות" שקיבלנו עד היום, והעבודה של גיל ההתבגרות היא להעביר את כל ה"הוראות קבע" שחתמנו לסיטרא אחרא, לרגשות השליליים, לנפש הבהמית, אל הנפש האלוקית- הרגשות החיוביים.

מי שמודע, מי שמכיר את הסגנון ומי שלמד חסידות והתחנך לפיה מתחיל להבין שמרגע הבר מצווה או הבת מצווה מתחילה עבודה רצינית של התארגנות פנימית. ברגע שניצלנו את גיל ההתבגרות להתארגנות פנימית בעצם היהודי או היהודייה מוכנים להתחתן בגיל 20,18, 22 להתחיל לבנות בית בישראל ולחנך עוד דור לעצמאות הרגשית הזו.

איך עושים את זה?

קודם כל, כשאנחנו מבינים שיש כאן נפשות פועלות שעסוקות בלחבל או להפריע לנו להתקדם כבר עשינו חצי עבודה. עצם הידיעה שיש פה רגשות שעושים הכל כדי להשתלט עלינו ולא לאפשר לנו עצמאות רגשית, עצם התפיסה הזאת, עצם הראייה הזו, כבר יוצרת מרחק בינינו לבינם. אני לא מבולבלת, הבלבול מפריע לי! אני לא אומללה, האומללות מפריעה לי! עצם התפיסה או ההתנסחות בצורה כזו, יוצרת הפרדה ביני לבין הרגש השלילי. בקשר למציאות, למשל: "זה מה זה מעצבן" – לא זה לא מעצבן המציאות היא מדויקת והעצבים מפריעים לי לראות את זה. "זה מטריף" – לא זה לא מטריף, המציאות מדויקת והטירוף מפריע לי לראות את זה.

עצם ההתנסחות בצורה כזאת, מתחילה להוציא את החיבור בין הרגשות השלילים לבין המציאות או בינם לביני. ברגע שאני מתחילה להתנתק מהחיבור אליהם מהראייה הברורה, כביכול, שאני והם זה דבר אחד או המציאות והם זה דבר אחד, מתחילה הדרך לעצמאות רגשית. אני מתחילה להתחבר למי שאני באמת או מתחילה להתחבר למציאות איך שהיא באמת ללא רגשות שליליים והאופציה השנייה היא בעצם הרגשות החיוביים שהם אלה שיעזרו  לי להתקדם ולהגיע למקום הנכון, האמתי שלי.

עצמאות רגשית זה אומר שאנחנו לא תלויים ברגשות שליליים כדי להתמודד עם המציאות. הרגשות השליליים הם סוג של התמכרות. אני לא צריכה לצאת לעשן כל פעם שקשה לי, אני לא צריכה לפתוח את המקרר כל פעם שמשהו מציק לי ואני לא צריכה לשתות אלכוהול כדי לשכוח ממה שקורה לי. ההתמכרויות הפיזיות האלה הן השתלשלות של התמכרות לרגשות שלילים. כל פעם שהמציאות דורשת ממני מאמץ.

מאמץ זה דבר חיובי, כולנו יודעים שמאמץ עוזר לבריאות. הרגשות השליליים מספרים לנו שכשהמציאות דורשת מאתנו מאמץ משהו פה לא בסדר ולכן צריך ללכת לעשן סיגריה, להיות מתוסכל, להתנתק או לברוח כי משהו פה לא בסדר.

היכולת לעצמאות רגשית היא לשנות את תפיסת העולם ולהתחיל להבין שהחיים עוזרים לנו להתאמץ, כי המאמץ עוזר לנו לבריאות הפיזית והנפשית.

אז שתהיה ברכה והצלחה לכולנו בדרך לעצמאות האמתית שלנו, בדרך לעצמאות רגשית!

 

במקצועי, הנני מנחת קבוצות המוסמכת על ידי משרד החינוך. תחומי התמחותי הם: הורות, זוגיות ומודעות עצמית למבוגרים ולנוער.
את תחילת השכלתי כמנחת הורים קיבלתי במכון אדלר.
למעלה מחמש עשרה שנה עסקתי במסירת הרצאות, סדנאות, ושיעורים בכל רחבי הארץ וגם בחו"ל.
בשבע השנים האחרונות, בנוסף לקבוצות הנחיה, ליוויתי אנשים מכל גווני הקשת באופן פרטני, ובעזרת שיטת "איתן" זכיתי לעזור בהרבה מאוד מהמקרים לא רק לצאת מהבעיה אלא לשפר את איכות החיים ולצמוח לאפיקים שבתחילת התהליך היו נראים דמיוניים ובלתי ניתנים למימוש.
בנוסף, הנני מנחה השתלמויות לאנשי מקצוע, מורות גננות וקבוצות עובדים המעוניינים לשכלל את איכות עבודתם כפרט וכצוות. ארגונים שונים מקבלים יעוץ וליווי בתהליכי צמיחה והתפתחות בכלים המיוחדים לשיטת איתן

דילוג לתוכן