יצאנו כרגע מחג החנוכה, סביבונים, סופגניות, נרות החנוכה, מפגשים משפחתיים סביב ההדלקה- מחמם את הלב.

אכן, חג החנוכה מהווה תחנת פתיחה לחורף, לחודשים של קור והתכנסות פנימה. הטבע כולו עסוק בשיקום עצמי ובניה מחדש לקראת האביב הבא. זו המחזוריות הטבעית.

מדוע דווקא חג החנוכה הוא החג שפותח את עונת החורף?

לחג החנוכה יש מסר עבורנו.

יש בחנוכה כמה מוטיבים מרכזיים: אינטראקציה בין חושך לאור דרך החנוכייה, מהותו של השמן וסגולותיו דרך הסופגניות וניסים המתחוללים דרך הסביבון וברכת "ועל הניסים".

יש קשר בין כל המוטיבים.

במאמר זה, נרחיב מעט על מהותו של תהליך דרך מוטיבים אלו במטרה לקבל מחג החנוכה את האוצר שהוא מעניק לנו עבור התקופה הקרובה עד שט"ו בשבט יכנס לתמונה ויתן את מה שהוא יודע לתת.

כדי לחבר בין המוטיבים של חנוכה למהותו של תהליך, חשוב שנכיר יותר לעומק את המושגים אור וחושך.

בתפילת ערבית, מי שמתפלל, אומר את הברכה: "גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור, מעביר יום ומביא לילה ומבדיל בין יום ובין לילה, ה' צב-אות שמו. ברוך אתה ה' המעריב ערבים"

ברכה זו טומנת בחובה את מטרתו של תהליך. כיצד הקב"ה מוביל אותנו לשינוי. דרך שיטת אית"ן יקל עלינו להבחין בדקויות של ברכה זו.

"גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור"- המילה מפני זו מילת מפתח. לשם מה היא מופיעה כאן? מסתבר שיש יתרון לחושך כמו שיש יתרון לאור ולכן האור מגיע בעקבות החושך והחושך מגיע בעקבות האור.

היתרון של האור, די ברור. האור מאפשר לנו לראות את המציאות סביבנו. את החפצים, את הצבעים ובזכותו אנחנו מסוגלים להתנהל במרחב הסביבתי.

מה יתרונו של החושך? החושך מאפשר לנו לראות מעבר למציאות הממשית. החושך מאפשר לנו הקשבה פנימית וחשיפה לרבדים יותר עמוקים של המציאות.

ההקשבה למה שמתרחש מעבר למציאות הגלויה דורשת מאמץ, דורשת הפעלה של שרירים לא מוכרים בנפש, מקומות עלומים.

במקומות העלומים האלה, יש אוצרות עצומים. שם נמצאות העוצמות הגדולות שלנו.

מה נראה לכם שיעשו הרגשות השליליים? יתיישבו דווקא במקומות האסטרטגיים, במקומות שיש מה להפסיד. הם גורמים לנו לא לאהוב חושך, לא לאהוב מקומות שדורשים מאתנו מאמץ והם באים בהמוניהם: בהלה, חרדה, לחץ, פחד, חוסר אונים, בלבול, תסכול, אובדן ועוד הרבה חברים.

"לפתח חטאת רובץ" כשאנחנו עומדים לפתחו של אוצר גדול, יושב החטאת- הרגשות השליליים ורובצים שם כדי שלא נתקרב לאזור, שנרתע מהם ונברח משם וכשעשינו זאת, הם פותחים שלחן וחוגגים את הניצחון…

מה עוזר לנו לא להירתע ולפלס לעצמנו דרך למרות ההפגנה המרשימה שלהם?

הנר.

"נר ה' נשמת אדם"- הנשמה שלנו. הידיעה הברורה שיש לנו חיבור לשלהבת גדולה, הקב"ה. אנחנו והוא- אחד. אנחנו נציגים שלו בעולם וכשאנחנו לוחצים אל לחצן המצוקה, מתפללים ומתחברים לשלהבת, הוא מגיע ומכלה את כל מי שיושב שם ומפריע להגיע לאוצר.

שמתם לב שאנחנו לא מדליקים 8 נרות כבר ביום הראשון? למה לא? מה הבעיה ללכת על גדול?

בתהליך, עולים בהדרגה. שלב, שלב. "מעט מעט אגרשנו מפניך" (שמות כ"ג, ל) נר ועוד נר ועוד נר. בסוף מגיעים ליום השמיני המסמל את היציאה מגדרות הטבע ויציאה אל המרחב האינסופי שם יש חיבור תמידי לשלהבת וההתנהלות במציאות כבר משוחררת מכל רגש שלילי וההתעסקות היא לשדרג ולפתח את הרגשות החיוביים, גאולה אמיתית ושלמה.

בקרוב ממש אצל כל אחד ואחת מאיתנו!

דילוג לתוכן