נשמה שלי
רק את יכולה לעזור לי
אני עצורה כבר זמן רב בכלא  בתנאים מאוד קשים.
בלי ביקורים ובלי חופשות.
בקושי שאישרו לי לכתוב לך
מקווה שמהכתב יגיע אליך ….
אני נאשמת בשותפות בקרטל פשע מאוד מסוכן.
בניהול רשת של בלדרים שהפיצו מתח לחץ ועצבים בכל העולם.
גם השותפות שלי על ספסל הנאשמים: גב' שנאה. עורכות הדין המפורסמות :פגיעות חוסר ביטחון וחוסר ערך עצמי.
השופט הסכים להארכת המעצר בטענה שאני ממשיכה בפעילות  גם מהכלא…

אולי תסכימי להעיד לטובתי? הם טוענים שהשמחה שלי מזויפת. התובע טען שאם באמת הייתי עם שמחה לא הייתי מסוגלת להתחבר לפושעים מסוכנים כאלה. שהאושר שאני מראה בתמונות לא אמין . והשלווה שחשבתי  שיש בי גנובה. אישה עם שלווה אמיתית לא תתחבר לעבריינית ממשפחת העצבים. הסברתי שזה לא באמת . שאני ממש לא שייכת לארגון.

הכל התחיל ביום קצת עמוס בעבודה. לא ממש הצלחתי להסתדר עם הלו"ז. גברת עצבים ,מהמשרד ליד, הציעה לי עזרה והגישה כוס קפה . כל כך התרגשתי מהמחווה הידידותית…לא האמנתי שהעזרה שלה תעלה לי ביוקר בעתיד…מפעם לפעם היא היתה מגיעה אלי למשרד, תמיד עם חיוך  תמיד מוכנה לעזרה. היו ימים שהייתי בשכרון חושים מהידידות. תמיד כשאני ועצבים יחד במשרד הכל מתקתק. דוחו"ת מוגשים בזמן. כל העובדים מצייתים להוראות והבונוסים מההנהלה או או….עד שהבנתי שאני מכורה לעצבים כבר היה מאוחר מידי. היא צירפה את לחץ , מתח, חוסר ביטחון, חוסר ערך עצמי…כבר לא זוכרת מי עוד. הפכתי לשפחה שלהן. הן ניהלו לי את המשרד, את הבית, הזוגיות, חינוך הילדים…מה לא. ועכשו אני מאחורי סורג ובריח. נאשמת בכל כך הרבה עבירות של שוחד ,מרמה ,הונאה, הלבנת כספים.

התנאים פה ממש קשים כמו שכבר כתבתי לך. אני נמצאת בבידוד. לא מאפשרים לי להיפגש עם השמחה והשלווה שלי. אני מתפללת שהשופט יאמין לגרסה שלי שנפלתי קורבן תמים לכנופיה ממולחת. שהן ניצלו אותי ושאבו ממני את כל הכוחות והחיות שבי. שלי לא היתה שום תועלת ממשית בשותפות .  שהנזקים הנפשיים שהן גרמו לי מוטטו לי את כל עמל חיי. שאני באמת רוצה להשתנות. להתנקות. להתחיל בחיים חדשים. ואני מתפללת שהמשפחה והילדים לפחות יאמינו לי.
המשפט יערך בראשון לתשרי בבית דין של מעלה.  את חייבת לבוא להעיד לטובתי. חוץ ממך נשמה טובה אף אחד כבר לא מאמין לי
מחכה לראותך….

פרשת שופטים:  הגיע הזמן למשפט ראווה. צריך לצאת מהכלא של הרגשות השלילים.
בפרשת שופטים נכתב: " שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך". השערים באדם הם איברי החושים: העיניים האוזניים האף הפה. כל אחת  צריכה לשים לב איך היא משתמשת בחושים. איזה רגשות אני מרגישה מול מציאות שאני רואה/ מציאות שאני שומעת עליה/ מציאות שאני מדברת עליה….אם זה רגש שלילי אני בכלא.

במו ידי שפטתי את עצמי לחיים של אסירה. אם באמת ארצה לצאת מהכלא אני חייבת לשים שוטרים. שוטר תופס פושע ומביא אותו לדיון בבית משפט. השוטרת שבי עוצרת רגע ומאפשרת לי לחשוב איזה רגש מוביל אותי כרגע לפעולה? עצבים? כעס? מה הסכנות שעומדות מולי כשאני בוחרת להגיב עם רגש שלילי. זה נקרא בחסידות. " יראה תתאה" (יראה נמוכה) .כדאי לי? לא כדאי?.. משתלם או לא משתלם …החשש הבסיסי מעונש.

גם אם עדיין לא למדתי לזהות איזה רגש שלילי מניע אותי כרגע לפעול ,עדיין יש בי את הכוחות להרגיש שמשהו לא טוב עובר עלי . לא חשוב בשלב הזה זיהוי הרגש מספיקה ההבנה שאני במצב סכנה. השלב , אחרי שכבר למדתי להבחין שאני במצב סכנה זה לעבור מתפקיד השוטרת  לתפקיד השופטת.  מיראה תתאה ליראה עילאה ( יראה גבוהה) .

מה שיניע אותי בשלב הזה זה הרצון להתרומם קצת יותר גבוה. להעלות מעל המציאות. לא להיות מובלת אלא מובילה . להפעיל את הבינה שבי : היכולת לראות כל דבר לפרטי פרטים. לשפוט …. איך המציאות שלי תהיה עם הרגשות האלה איתי. איך המחר שלי יראה אם בחרתי להתעצבן…איך הילדות שלי,( שכל כך חשוב לי החינוך שלהן) יתחנכו כשאני אהיה אמא לחוצה…. העבודה קשה. זה באמת לא פשוט להשתחרר מכאלה עבריינים… ראש השנה מתקרב. יום הדין. הקב"ה , שופט צדק יכול לעזור…רק  נזכור לבקש, לקחת החלטה טובה שלפחות ננסה… ולהתפלל….
שבת שלום
לירז נחמיאס

דילוג לתוכן