לידה – זה כבר אומר הכל..

הלחץ, המתח, חוסר הוודאות.. איך אעבור את זה בשלום? ומתי כבר אהיה אחרי…

ככל שהחוויה יותר קדושה, כך הלעומת זה מתגבר..

ופתאום מרגישים שהשכל יצא מן התמונה ורק הרגש, הנפש הבהמית מנהלת פה את העניינים..

צירים חזקים כל הדרך לבית הרפואה, מנסה לזכור שמות להתפלל עליהם, להיאחז במשהו יותר גבוה מאשר הכאב הפיזי, מנסה..

והוא שוב מוריד אותי למטה..

שוב מנסה להעלות למעלה ושוב הוא..

ערמומי, כל כך חזק וכל כך בהמי.. העולם הזה שלו, הוא כבר קנה בעלות עליו.. ואני מנסה בכל כוחי להיאחז באלוקות, לבנות לו דירה בתחתונים, להכניס כוונה, להכניס רוגע, שלווה.. לדעת שהכל ,אבל ה-כ-ל!! בידיים שלו!

כמה שזה לא פשוט, ככה זה עוצמתי!

יוסף הצדיק, עם כל מה שאחיו עשו לו.. הוא עוד אמר לאחיו שזה בסדר שמכרתם אותי..22 שנה לא ראיתי את אבא, קשה. .אבל זה מאת ה'..

איפה הכעס? השנאה? הנקמה?

לא!

שנזכרים ויודעים ומרגישים ומכניסים לתודעה שהכל ממנו והכל שלו, אז העניינים מתבהרים, ובאופן פלאי גם מסתדרים!

ולא רק שלא כועסים (לא נשארים בקליפת נגה) אלא עוד מודים על העניין! ישר עולים לקדושה!

תודה לה'! שסידר את העניינים! כל מה שעברתי, יוסף הצדיק אומר לאחיו היה כדי שאוכל לזון ולפרנס אתכם!

כך זה שמסתכלים בעיניים אלוקיות. במבט של הנפש האלוקית על העולם. מרחיבים את השכל המצומצם שלנו לשכל האלוקי של ה'.

הגיע זמן הלידה ואין מקום, אין שום חדר פנוי, הלחץ בשיא, הבנתי שכבר את הלידה אעבור בחדר קבלה, בלי מיטה פנויה.. על הרצפה, כמו נשות מצריים הצדיקות (רק שאצלי הטרוניה גברה..והצדיקות  נעלמה..)

ואז ,באחת, רגע אחד לפני ירידת הנשמה לגוף.

נזכרתי- שיש לי בחירה!

להודות או לקטר, להתמודד או להתמוטט.

והחלטתי ברגע אחד-לצאת מן הגלות!

וכמו מנטרה-אמרתי לעצמי: "הכל בסדר! – ה' איתי!"

ופתאום, חדר לידה התפנה-במיוחד בשבילי! ונשמה אלוקית קיבלתי ,

היישר מבורא העולם.

בשדה התעופה של נשמות אלוקיות הבנתי,

שלי יש את הכח לבחור ברגע אחד! בהחלטה נחושה! שווה לי לבחור בגאולה! בטוב! בשמחה! בביטחון בה'!

דווקא כשהכל נראה הכי הפוך, שם יש את האור הכי גדול ,הכי עוצמתי ,הכי נגיש!

"כי קרוב אליך הדבר מאד" אף אחד לא אמר שזה קל, אבל זה קרוב, זה נגיש, זה אצלי,זה בתוכי.

מחשבה להתבוננות:

תנסי גם את, למצוא במקום הכי חשוך ,את נקודת הצמיחה. ותגלי, שבלעדי החושך, היא לא הייתה מתגלה.

או-

האם בלי החושך היינו  מצליחות לגלות את נקודת הצמיחה?

ליצירת קשר עם מורן לחצי כאן

 

דילוג לתוכן