הכנות לשבת  ,שוב אני בצומת …

להרגיש שבת בבית ..

שבת .. יום מנוחה .. היום שבו לכל יהודי היכולת והזכות להתחבר לשקט.. לעונג

ושלווה ,לעצור את מרוץ החיים לשכוח מטרדות היום יום ולהתחבר לקדושה …

וזאת בתחושה " כאילו מלאכתי עשויה"

הכל טוב ויפה , איך אני מסתדרת עם "מי שטרח בערב שבת הוא יאכל בשבת"

ערב שבת…. הסרט  צפוי מראש , אני שואלת את עצמי מה את מבשלת הפעם?

                     שבת?     או גם        שלום?

מה שלא יהיה הרי בפני עומדת משימה כלל לא פשוטה, לתכנן, להזמין , לקנות,

לארגן ,לבשל לאפות , לגהץ …יש משהו ששכחתי ?

והתפריט, חשוב לי שיהיה מכובד, מגוון, אך בלי תוספות של מיני רגשות מיותרות..

ואיך שאני מתחילה  במנה ראשונה מתגנב לו אדון לחץ , שלום לך !

האמת שלך אין בעיה עם שבת, בישולים ומטעמים,  אבל אתה משקיע המון משאבים להפר לי את המנוחה .

אז מה אתה  לוחש לי ?

"את לא תספיקי…למה את לוקחת על עצמך יותר מידי ….עוד מעט נכנסת שבת …

תראי בעלך לא ממש עוזר לך…והילדים לא בכיוון … את לא יכולה לבד … את עוד שניה קורסת "..

בכלל.. אצלכם בחבורה השילוב בין שבת לשלום ממש לא מוצלח בלשון המעטה , אז אתם תעשו הכל לבחוש לי בקדרה ולהרתיח את האווירה ..

אופס.. הנה קופצות להן גב' ציפייה ואכזבה, היישר לתוך המנה השנייה , ומה לעשות, הן ממש לא מרוצות מהפשטידה ,  כן, "זה בכלל לא כמו שציפית", הן אומרות ,"השכנה עושה את זה יותר טוב ממך" .

אז , מתגנבת לה בושה "את פשוט מחטיאה את המטרה"  , מה יגידו האורחים ? שאת לא משהו בבישולים? …

ולקינוח הפעם הצטרפה גב' אשמה ,

את לא כמו אחותך, בקינוחים היא אלופה  ואצלה השבת מזמן כבר מוכנה כולל קינוח ועוגה ..

 

 

האמת שבכלל כבר לא משנה כמה סירים מונחים על הכירה, השבת שלי מתבשלת עדין אבל השלום והברכה אין …

כל יום שישי אבטיח לעצמי ששבת הבאה זה יהיה אחרת ,אבל ..

אז זהו שהדרך שמצאתי קצת מוזרה , בכלל לא משנה מה אני עושה ? מתי? באיזה קצב ?מי שותף לעשייה , כל רעיון יתקבל בברכה .

מה שחשוב הוא מה אני מרגישה?

אולי זה הרגע להחליף מסלול לשנות גישה…

        כל זה, לא לפני שאפרד ממך אדון לחץ , צר לי אבל איני נזקקת לשרות שלך , השבת שלי תהא מוכנה בזמן גם בלעדיך , ובכלל , כשאתה לא נמצא בשטח אין בכלל מתח, פתאום  מתגלות בי אין ספור  אפשרויות כמו: להתארגן מראש  , לחלק משימות , לעבוד עם רשימות , לערוך סדר עדיפויות ……

ואת גב' ציפייה ,

מתי כבר תפנימי שאת יורדת מהרשימה ? מי יודע באמת מהי הצלחה? ומה "הכי טוב "?

יש משהו חזק ממך , קבלה , זרימה , הם מבחן התוצאה !

ואם לא יצא כל כך מוצלח לדעתך , זה לא אומר עלי מאומה אז תפסיקי לעורר מהומה  , לאורחים שלי אל תדאגי בכלל , לא יחסר להם דבר כשאני שמחה ומרוצה. .

אה.. ואיך שכחתי , מה עם הברכה בעיסה , לא יזיק , אם בתהליך הלישה אלחץ קצת יותר בבצק אפחית  ישות וגאווה ואטפח ביטול וענווה .

כן על קינוח לא נוותר כשממך גב' אשמה, בהחלט אפשר להפטר , זו את שמנצלת כל רגע של חולשה ומסייעת בכל החגיגה , אבל מה לעשות הקינוח יוצא יותר מוצלח דווקא כשאני לא כמו אחותי , כי כמוני מיוחדת, הקב"ה רוצה רק אחת בעולם .

לא להאמין אבל זה ממש קסם , מטהר אוויר יש פה בסביבה , אני במטבח רגועה שולחת הוראות וכולם שם מבצעים ללא תהיות …

באמת לא משנה מה אני עושה , מה שחשוב זה מה אני מרגישה?

ערב שבת זה תרגיל מצוין , לנקות , לארגן, למיין בתוכי רגשות שליליים.

אני לא בתחרות עם הזמן או עם  עצמי  , וגם לא בבחינות עם ציונים ,

יש לי משימה קדושה לקבל בביתי את שבת המלכה …

על הזמנת האורחים אני כאן  הממונה , רגשות שליליים לא יתקבלו אצלי באכסניה היום אני מפוקחת יודעת לזהות מאיזה רגש יצאו הפעולות

" כל פעולה ומחשבה ברגש תחילה" !

שמתי לב לתופעה, כי כאשר אני מצליחה לנהל את רגשותי , ישנה מן חוויה של שבת…

פתאום אני מגלה שאני אוהבת לא רק את  השבת אלא גם את ההכנות..

אולי הפעם בשולחן השבת שלי אקשיב לכל מילה ב"אשת חיל מי ימצא "…

בסוף עוד אגלה , עלי התכוון המשורר כשאמר :

"רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה "

שיהיה לכולנו שבת שלום ומבורך!

 

מומלץ להתחיל מהיום לא לחכות לרגע האחרון..

 

דילוג לתוכן